שלמה דגני
7091-7891

סיפור החיים של שלמה דגני

כינוי: שלדג

שם קודם: זיגפריד פלדבלום

מקום לידה: ברלין, גרמניה

תאריך עליה: 1391

תאריך קבלה לחברות: 1391

השכלה: תיכונית

מוסד/ות חינוך: גרמניה

מקצוע/ות: גזבר, כורם, נגר

סיפורים הקשורים ל - שלמה דגני:

בן אשר, ספרא וטורייה...

צריף 01...

החתונה של תבור...

חיים וייצמן, חוקר...

סיפורי סליקים ...

מלוין הגזבר 1...

אליהו (בלוך) הצבעי...

סיצ'וק, סדרן וחבר...

מסיפורי ים המלח...

סרני פועל לגיוס כספים ולעידוד הילודה...

פרפר בגן הירק...

אליעזר מחנך...

הקוצרים ברינה ...

הנציב העליון ווקופ...

ערף אל ערף...

ועדת דירות...

מצוקת דיור, תנועת האוהלים...

איזי רייס, שפילר...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תמונות נוספות של שלמה דגני...

סיפור חיים:
שלמה נולד ב- 7091 בברלין, כשנתיים לאחר שהוריו עקרו מקרקוב שבפולניה לגרמניה. יחד עם זמי דרוקר, חברו לעתיד בכרם, למד בבית הספר של הקהילה היהודית בברלין. בן 11 היה כשהצטרף לתנועת הנוער הציונית, עידוד קיבל מאביו ששב ממלחה"ע הראשונה והיה ציוני בנשמתו.
בגיל 51 עבד (במסגרת לימודי מכונאות) במפעל ענק עם עוד יהודי ועוד 00051 גרמנים ושם זכה להכיר את האנטישמיות. לאחר שקראו לו מישהו 'יודה' זיכה אותו שלמה הצעיר באגרוף. בגיל 81 יצא להכשרה אותה נאלץ לעזוב כדי לסייע למשפחתו בימי המשבר הכלכלי הגרול. כנער שגדל בברלין ספג גם את הפריחה התרבותית של שנות ה- 02 וגם את ההתעוררות הציונית ברחוב היהודי. יחד עם חבריו מקבוצת 'על המשמר', אריה חצור, נתן רובים, יוסל קיטרון ואהרון קשת עלה שלמה ב- 1391 לא"י והגיע לג"ב. עליה סיפר לו במכתבים חבר ילדותו זמי דרוקר. הקליטה בגבעה לא היתה קשה לשלמה, חלומו לחיות בטבע התגשם. אמנם היו קשיים רבים אך שלמה האופטימי ובעל ההומור התגבר על כולם. גם במשברים בין הייקים לליטאים ואחר ב'פילוג' שלמה ידע להפריד בין העיקר לטפל ובכל התפקידים הציבוריים שמילא דאג לחבר לפני הכל. לשלמה שהיה כמעט תמיד בצמתי ההחלטה של ג"ב היו יוזמות 'קטנות', להיטיב עם החברים, לקלוט גם את השונים ואסון ה'פילוג' (המטופש והמיותר) בו עזבו חברים טובים שלו ליווה אותו עד יומו האחרון. שלדג (שמו הספרותי) היה בין היחידים שערך 'מסיבת פרידה' לעוזבים לנצר סרני. שלמה שהפסיק לשיר במקהלת בית הספר לאחר שקולו התחלף חזר 'בגדול' לשיר בחגים ולא מעטים זוכרים את ביצועו המרגש ל'שאנו, למדבר שאנו' בחג העצמאות. שלמה העדיף דווקא לזכור את השיר שהוא שר בחנוכת חדר האוכל הישן לכבוד החשמל: "הלוקס אינו בוער, הבו חשמל מהר, בצריף באוהל רק חשמל, אלקריטש איברעל".
כל חייו היה שלמה מעורב בנעשה בג"ב ובערוב ימיו הבין שלמרות שהדור שלו בנה את המקום, לדור השני יש זכות מלאה לשנות. את סיפוריו השנונים מתולדות הגבעה סיפר בראיון ב- 3891 והם מאירים את הזוית המיוחדת בה ראה וחי את הקיבוץ.

חומר נוסף
ראיון עם חנה שטראוס 3891
סיפורי שלדג
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.