יוסף, בן תקוה ונחום, מראשוני קיבוץ בית-השיטה, נולד ביום כ"ט באדר תש"ד (4491.3.42) בקיבוץ בית-השיטה וגדל שם. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון בקיבוץ. הוא היה תלמיד מצטיין והתעניין בשטחים רבים, אך הקדיש עניין מיוחד להיסטוריוזופיה. מטבעו היה נער סקרן וער מאוד לכל המתרחש סביבו. כן היה בעל תפיסה מהירה וכושר ביטוי תמציתי ובהיר. נער חברותי היה וכל רעיו אהבוהו; תמיד היה מקור שמחה לכל מי שהכירו ועם זאת היה נער מופנם ובודד. מילדות הצטיין בנפש עשירה, שהיו בה אופי תקיף ועדינות רבה. הוא גדל במשפחה חמה, שאהבה וריעות שררו בה והיה קשור מאוד להוריו ולאחיו. כישרונו הגדול בתחום המוסיקה נתגלה עוד בילדותו והוא למד לנגן על פסנתר, החל לכתוב פזמונים ומנגינות לחגים במשק ואף הופיע בשירה ובנגינה באירועים שונים. גם בציור ניסה ידו. כבן משק היה חבר בחטיבת בני הקיבוץ ולאחר סיום לימודיו התיכוניים, כשהיה בן שבע-עשרה, יצא לשנת י"ג בתל-אביב ובמסגרת זו ערך את רבעון חטיבת בני הקיבוץ המאוחד "יחדיו".

יוסף גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 2691 ולפי המסורת במשפחתו התנדב לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס מפקדי טנקים, השלים קורס קצינים והשתלם בקורס קציני שריון ובקורס מפקדי פלוגות שריון. הוא היה חייל מעולה וסיים את הקורסים בהצטיינות. מפקדיו מאותה תקופה ציינוהו כמפקד בעל גישה רצינית לתפקידו ויעיל בעבודתו. גם בצבא היה הרוח החיה בכל פעילות חברתית, כתב פזמונים, ניגן ושר במסיבות של היחידה. בכל אשר הלך היה אהוב על חבריו ועל פקודיו.

בשנת 5691 השתחרר מהשירות הסדיר ושב למשק. זמן מה עבד בענף הפלחה ולמד בערבים ובשנת 6691 יצא ללמוד מוסיקה במכון "אורנים". אחרי-כן השתלם בתזמור אצל המלחין נועם שריף. כשפרצה מלחמת ששת הימים גויס והשתתף בקרבות בחזית הדרום, ולאחר המלחמה הוענקה לו דרגת סרן. יוסף נשא לאשה את שרהל'ה רגב, בת גבעת ברנר ונולד להם בן, אסף. בשנת 8691 סיים את לימודיו ומאז חילק את זמנו בין עבודה במשק לבין פעילות מוסיקלית עניפה ופורייה. הוא לימד מוסיקה בבית-הספר של הקיבוץ ובאולפנים למוסיקה בעין-חרוד ובבית-שאן, ניצח על מקהלת המשק ועל תזמורת הריקודים של בית-השיטה והשתתף במקהלת הקיבוץ המאוחד. באותו זמן כתב שירים, הלחין יצירות רבות וגם כתב מסות פילוסופיות. 

המשך סיפור חייו של יוסף