קיצור תולדות עג"ש - המשך

מקור המידע: שמואל קמיר וקצת ידע אישי

חברים הקשורים ל - קיצור תולדות עג"ש - המשך:

שמואל קמיר...

יוסף לניר...

נחמיה גאייר...

מרדכי טל...

יהודה חרש...

אריה אושרוביץ...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תמונות נוספות של קיצור תולדות עג"ש - המשך...

תיאור הסיפור:
. נחמיה היה איש מקצוע אך לא איש ארגון . כעבור שנתיים ראה שיש לו משימות אחרות והעביר את ניהול הענף אלי יחד עם האופנוע והמעדר. פנייתו אלי הייתה בערך בסגנון זה : "האופנוע מתניע לפחות 5 פעמים בשבוע . אם הוא לא מתניע תפנה לאריה אושרוביץ ואם גם הוא לא מצליח אז גש לאפי במוסך . זה הקלאץ זה הברקס וזה ההגה אני לא אסע אתך ללמדך איך לנסוע, כי בקושי אני יודע בעצמי . יש לו בעצם 4 הילוכים אך אני משתמש רק בשניים וזה בהחלט מספיק. הדבר החשוב ביותר בירושה שלי הוא המעדר . כאשר אין לך מה לעשות בריכוז הענף אתה יכול להשתמש בו לעקירת העשבים בכותנה". מי שהציל אותי ועזר לי להשתלט על האופנוע, ולמען האמת על הרבה דברים אחרים בענף , היה אריה אושרוביץ ( שטרוץ כפי שכונה על ידי כולם ).
אני התמדתי בריכוז הענף עד 5791 , כ 81 שנים עם שתי הפסקות , האחת לשם לימודים והשניה לנסיעה לשליחות בציילי. במשך הזמן הזה התרחשו בארץ ובגבעת ברנר, שנויים עצומים בסוג הגידולים, בשיטות ההשקיה והעיבוד ובכול מושגי החשיבה החקלאית והכלכלית. גידולי הירקות אשר עוד היוו מרכיב חשוב בתחילה , ירדו לגמרי ובמקומם באו גידולי התעשיה , הכותנה וסלק הסוכר,ומאוחר יותר התירס לקלחים והשעועית. גידולי הפלחה, החיטה, השעורה, הקטניות לשחת, צומצמו לאותם השדות שבהם צריך היה לגדלם מאילוצי מחזור הזרעים או צרכי הרפת. מבחינה כלכלית עג”ש נהיה לענף הרווחי והחשוב ביותר במשק.
הדבר היחידי שנשאר כפי שהיה ואף שוכלל באיכותו ובמבנהו היה מוסד ארוחת הבוקר, והשנוי החשוב ביותר שחל בנוהג הזה היה הופעתן של מתנדבות חטובות בלונדיניות ונאות שתפקידן היה להכין את האוכל ואולי גם לעורר את תאבונם של הבחורים הצעירים. לאלו מהן שלא נבהלו מהגרפסים האדירים של מורדוך אשר סימנו באופן קבוע את שביעות רצונו מהארוחה, העבודה בעג”ש הייתה חוויה נעימה ומיוחדת. במשך כל שנות עבודתי בעג”ש, הענף הצטיין ברווחיות גבוהה מאוד, בניצול טוב של כל המשאבים אשר ברשותו ובצוות צעיר ובעל יוזמה אשר ידע לאמץ את כל חידושי הטכנולוגיה והשיטות החדישות ואף לתרום משלו ואם אמנם לא תמיד הגענו ליבולי שיא תמיד היינו במקום טוב למעלה ותמיד היינו במקום טוב מאוד מבחינת הרווחיות.
(בין עובדי עג"ש לדורותיהם: יהודה מרגלית, איתן אמנון ויעקב ירקוני, עלי ועדנה ליאור, אורי ודן ואבנר חצור, זאבי ואורי וענת הדני, שמשון וחזי בן אשר, אלישע חרש, בולי, אקו, מאיר ויחיאל גורדון, עמירם ונחמן וילנאי, איקי קוטלר, אמנון בהיר, חנה אפשטיין, משה סיני, חנן זק, רמי ויצחק פיק, אליעזר זקס, אבנר ונרי שילוח, גדעון ישראל, רובי ואודי ליון, נמרוד ושרון צור, תמיר וגלעד מעיין, הלל עזרן, זיו רזי זהר דידי ומירון פרידמן, גילי ויעל סיאקי, אורי יפה, יאיר קשת, יובל לניר, קובי אבי והתאומות לבית בלין, תמיר גדון, רועי קורן, סייקי ריב ועוד רבים וטובים - איתם (ועם התאילנדים) הסליחה)!


האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.