רפת - קיצור תולדות רפת ג"ב 5002-0391

תאריך: 5002

מקור המידע: ידע אישי ו"ספקולציות"

חברים הקשורים ל - רפת - קיצור תולדות רפת ג"ב 5002-0391:

יצחק גדון...

אבנר זקס...

אפרים ליבנה...

יאיר צמח...

אמיר דרוקר...

דני לכיש...

דוד זקס...

רפי גלס...

יורם ישראל...

צביקי רמות...

פיצי אבני...

חגי זקס...

יפתח זקס...

עקיבא אבני...

יובל צמח...

יואל לכיש...

מאיר מורדוך...

חיה כורה...

יובל אבני...

משה רון...

מיכה אבני...

מלכה גורביץ...

אורי רודנר...

עודד אהרון...

טל קמיאל...

יובל ורטהיים...

משה אהרון...

אריה ישראל...

רפי ורטהיים...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תמונות נוספות של רפת - קיצור תולדות רפת ג"ב 5002-0391...

תיאור הסיפור:
הכל החל ב 2191 עת נשלח הפעוט הנס שטיין בן 4 ע"י אביו יצחק, מסוחרי הבקר הגדולים בצפון גרמניה לחצר הרפת המשפחתית. תפקידו של הנס הקטן היה לזהות פרות דורשות והוא ניצל עד תום את נתוניו –זריזות בהתחמקות מהפרשות, חוש ריח מפותח וגובה נחיריים הולם. הנס גדל, למד חקלאות בברלין וב- 8291 עלה לארץ ישראל והגיע לג"ב בת 4 החודשים. לפרה הראשונה שהביא לגבעה קראו 'סולטנה' שהכירה כל ילד וחבר בפלוגה וסיפקה את צרכי החלב דאז. בשל עוניו של הקיבוץ נוספה כל שנה פרה אחת, עד שהנס שעיברת את שמו לעקיבא אבני (סבא של יובל) החליט ב- 4391 לנסוע על חשבונו לגרמניה ולהביא 'קצת פרות' מהעדר המשפחתי. לאחר שנפרד מאמו יצא עם 04 פרות באניה מיטלטלת לכיוון פלשתינה. 3 שבועות ארך המסע, בו היה על עקיבא לחלוב-להאכיל-לנקות וח"ח את 'המטען היקר' שלו. את החלב מכר לצוות וקנה מהם אוכל..לפרות. כשהגיע לנמל חיפה נתקע שם שבוע ושוב חלב-האכיל-ניקה ומכר עד שעלה על הרכבת. לאחר 8 שעות הגיע לתחנת יבנה, ממנה צעד עם העדר לכיוון הגבעה. כל ילדי ג"ב והחברים עמדו וניפנפו רקדו ושרו לכבוד עקיבא והפרות. את הפרות רכש עקיבא דרך 'הלוואה' שקיבל מאמו (מחיר פרה בשנות ה- 03 = מחיר מגרש בתל אביב). שנתיים מאוחר יותר יצא עם אשתו שולמית ורותי בת השנתיים לגרמניה והביא עוד 53 פרות – וכך הוקמה רפת ג"ב. הפרות האלו הם האמהות והסבתות של העדר הגדול שלנו. רפתות א' וב' נבנו בזו אחר זו בתוספת 2 מתבנים ורפת המלטה. בשנת 6391 הוקמה מחלבה והחלב עובד בה ונמכר ל'תנובה' ובתי הילדים. עם הגדלת מספר החולבות נעשה צפוף ועובדי הרפת דרשו להגדיל את המקום. כשלא נענו לקח עקיבא עגל בריא העלה אותו למזכירות וקשר אותו לרגל השולחן. הרמז הובן ונבנתה רפת חדשה. השנים חלפו ועדר הפרות הושבח והיה לאחד הטובים בישראל. את הויכוחים הרבים שהועלו מדי פעם על 'ניחוח' הרפת ביטל עקיבא בטיעון נחרץ-אסור שמרחק הרפת יהיה גדול מטווח הריח (או הגעיה) של הפרה מחלונו של הרפתן! חליבת הלילה היתה ל'אטרקציה' לכל חבר וילד ו'גאות יחידה' לעובדי/ות הרפת ולתורנים המסורים (והמתנדבות!)
בענף הרפת שלאורך כל השנים היה ריווחי נקלטו ילדים ונערים בדרך כלל ממשפחות: אבני – בניו של עקיבא מיכה ופיצי ונכדו יובל,  זקס - דוד ואבנר (ובניו חגי ויפתח), ישראל, צמח וורטהיים שראו ברפת בית שני. 2 רפתניות מיתולוגיות שאי אפשר לשכוח הן חיה כורה ומלכה גורביץ. תנובת החלב הרקיעה ליותר מ- 00001 ליטר לפרה בשנה בממוצע ומלבד ה'ניחוח המוכר' תרמה לגבעת ברנר כסף רב, וגם היתה לאתר בילוי לילדים, למשפחות ומבקרים. בדצמבר שנת  57 ,5002 שנה לאחר שנקלט העגל הראשון, לאחר תהפוכות וקשיים שבכולם עמדה הרפת בגבורה, ולאחר דיונים סוערים הועברה הרפת לנגבה, כ'רפת גן' משותפת ל- 2 הקיבוצים. ת.נ.צ.ב.ה. אגב, ביום בו כבו האורות במחלבה, עצמה את עיניה סופית חייקה כורה...
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.