הקמת גבעת ברנר - ל'נקודה'

מקום: ה'נקודה'

תאריך: 8291

מקור המידע: אברהם כץ

חברים הקשורים ל - הקמת גבעת ברנר - ל'נקודה':

אברהם כ"ץ...

חיים אנצו סרני...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תמונות נוספות של הקמת גבעת ברנר - ל'נקודה'...

תיאור הסיפור:
למרות התנגדות הסוכנות וההנהלה הציונית ובהסכמה שקטה של 'המרכז החקלאי' הוחלט להקים 'מחנה עבודה' של ה'נוער העובד' על הגבעה בי"א בתמוז 8291.6.92. סמילנסקי לקח רק 3 חברים לעבודה וטען ש"בין כה וכה לא תחזיקו מעמד על הגבעה הקרחת הזו". ראשונים לעלות על הקרקע היו יעקב שטרן ועוד שלושה חברים שהעמידו במקום אוהל ושמרו עליו בלילה. למחרת חג השבועות עלו שאר החברים ובנו צריף. סמילנסקי הזועם הקים גדר וחסם את הדרך לעבודה ברחובות. "תלכו מסביב" אמר!
לאחר זמן קצר עלו 53 החברים ושני ילדי סרני אל הגבעה. בצריף אחד היה חדר אוכל, בשני משפחת סרני והילדות, והחברים בארבעת האוהלים. לאברהם כץ שהיה הולך כל בוקר לעבוד בפרדס בנס ציונה (ומביא הביתה 2/171 גרוש ליום) היתה 'היתקלות' עם בעל המאה, סמילנסקי שתפס אותו חוצה את הגדר. "אתה מסיג גבול" קרא לעברו ממרומי הכרכרה, "זה שטח פרטי". "אני רוצה רק לעבור" טען החלוץ..והשאר היסטוריה.
החגיגות נסתיימו מהר מאד, חוסר העבודה, העזיבה ההמונית והמצב קשה לא עצרו את החלוץ ה'קשיש' שרק בגיל 52 טעם לראשונה את טעמה של העבודה הפיזית. ההתעקשות על קיבוץ "מבראשית" ולא על קיבוץ קיים רק הוסיפה קשיים, אך התשובה הציונית (ליטאית) היתה ריקודים עד אור הבוקר, חוג לספרות ומשק עצמי שלקח הרבה זמן לבסס.
שטח הקרקע של 002 הדונם נקנה לבסוף, אל קבוצת הליטאים הצטרפה קבוצת 'חירות' מגרמניה והמאבק ליטאי – גרמני ידע עליות ומורדות. אברהם טען שהעברית, העבודה והמשימה המשותפת יגברו על הבדלי ה'תרבויות'. ה'חופשיות' של בנות 'חירות' הפריעה לליטאים (לפחות לחלקם) והעברית של הליטאים הפריעה ל'חירותניקים', אך נישואי התערובת ו'המשא המשותף' גברו על הכל.
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.