בניית השיכונים

תאריך: שנות ה- 03
גודל מלא...

תיאור הסיפור:
בשנות ה- 03 היה הגיל הממוצע של חברי הפלוגה - 52, רובם היו אידיאליסטים שצירו בדמיונם את החיים בארץ, כמו בדואים. לא יהיה צורך בבתים, נחיה באוהלים עד קץ הדורות. זה היה חלק מהמהפכה של אותם צעירים. עם תחילת ההתפכחות מהרומנטיקה קמו אנשי החשבון הפשוט, לימים הכלכלנים ואמרו: האוהל יקר, הוא עולה 6 לא"י, כעבור שנתיים הוא מתחיל להקרע ואז דרושים ימי עבודה לתיקונו. חדר בצריף עולה 52 לא"י אך השקעה עומדת ל- 02 שנה, לפחות! לכן יש להקים צריפים. למרות זאת נשארו אוהלים עד שנות ה- 05. עד מלחמת העצמאות גרו בהם הפלמ"חניקים, חברות נוער, הכשרות וכיו"ב. בג"ב תמיד היה(ויש) מצוקת דיור. ג"ב קלטה עולים מכל גל עליה חדש. האידיאליסטים כמו שורה, אנצו, אורבך, אביגד ואליעזר רגב דגלו ב'קיבוץ הגדול והגדל' והצליחו לשכנע את הרוב, חרף התנגדות ה'מישקיסטים' שרצו משק מבוסס ולא גדול מדי.
במשך העשור הרביעי גדלה ג"ב בממוצע ב-001 נפשות בשנה.
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.