המראה המשך 2
גודל מלא...

תיאור הסיפור:
3 השעות הראשונות שבו טייסי חיל האוויר הכריעו את המלחמה היו אמורים להיות גם פסגת הישגיו של יובל, אבל בגיחה הראשונה באל עריש נפגעים יובל והאוראגאן שלו ורק בזכות תושייתו הלא תאמן של יובל הוא מצליח לנחות בלוד ולזכות בתואר המפוקפק: הפצוע הראשון של המלחמה! כל הארץ רועשת וחוגגת עם סיום המלחמה ויובל שוכב עם רגל מרוסקת בתל השומר. הוא נזכר בחג הפורים בקיבוץ שכולם צהלו ושמחו והוא ביכה את אביו. אך גם הפעם, יובל מקבל החלטה ו'משנה כיוון' ויוצא לפרק הרביעי של חייו. יחד עם רונה אשתו והמשפחות מדגניה וגבעת ברנר ושתי הבנות רקפת ויונת (השלום) שנולדו להם, יובל חוזר לטוס, הפעם על מסוקים. אהבת הטיסה שלו אינה יודעת גבול ולאורך כל הדרך בה הוא מאבד עוד ועוד חברים קרובים, הוא לא מוותר על מקומו בקוקפיט ועל ביצוע המשימות עד הפרט האחרון. בפרק זה גם אני חש את מה שהרגישו כל אלו שחבים את חייהם ליובל. מלחמת יום הכיפורים פורצת. יובל מפקד טייסת היסעורים בתל נוף. בפעולה נועזת מאין כמותה הוא מנחית כוח תותחנים בג'בל עתקה לביצוע הפגזה על מטרות בעומק מצרים. בשל כמה תקלות הכוח לא מצליח להכניס את התותחים למסוק, ויובל בוירטואוזיות לא תאמן שמתחרה רק באומץ ליבו עומס על היסעור את התותחים והצוות ובנס (יש אלוהים ג או ד) מצליח להחזיר בשלום את כוחותינו. וכאן מגיע הסיפור שלנו. בערב הראשון הכל הולך חלק. אלי קסן, סגנו של יובל מטיס אותנו ל'גבול עיראק-סוריה' ושם אנו מבצעים מארב רכב קלאסי למובילי טנקים עיראקים וחוזרים עם יובל לתל נוף. למחרת, בעקבות ההצלחה, חוזרים לפעולה דומה, הפעם בציר חומס-דמשק. יובל מנחית אותנו וממריא חזרה לארץ. איך שאנחנו מתארגנים, נפתחת עלינו אש ואנחנו מנתקים מגע ומטפסים על הר גבוה בדרך אל "הגשר". הסורים שכבר חיכו לנו מקיפים אותנו מכל עבר ומיג 12 זורק מעלינו נורי תאורה! לאחר הערכת מצב קצרה, מופז המ"פ מודיע על שינוי משימה, חוזרים הביתה! יובל שומע על ההיתקלות שלנו כשהוא מעל העיר צידון. אין לו דלק לשוב לחלצנו והוא טס לרמת דוד. שם הוא עולה למסוק של קסן ויוצא אלינו, וכפי שאמר: "אני הבאתי אתכם ואני אשיב אתכם"! אנחנו בינתיים סופרים למעלה מ 003 סורים שצרים עלינו ויורים כל העת. ההמתנה ליובל נדמית לנצח, מתחילים להתכונן למילוט, אבל יובל מרגיע בקשר: "אני בדרך". הוא לא מצליח לאתר אותנו, אך לא מודיע בקשר, כדי שלא יחזירו אותו חו"ח לארץ. חצות ויובל איננו. הסורים ממקמים מרגמות וגם כלבים מצטרפים למעגל, ואז יובל קורא למופז. מרחוק מנצנצים כוכבים, אחד מהם זה כנראה יובל. הוא מבקש שנדליק פנס. מופז מודיע לו שאין צ'אנס, הסורים יטווחו אותנו מיד. יובל מתקרב מבקש רק נצנוץ קטן, מופז מנצנץ, וכשהוא במרחק של כמאה מטר, נפתחת עליו אש סורית חזקה. המשך
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.