8291 - העליה הראשונה, די פענדליך!

מקום: גבעת ברנר

תאריך: 8291

מקור המידע: איילה ארליך

חברים הקשורים ל - 8291 - העליה הראשונה, די פענדליך!:

דוד הרשליקוביץ...

יעקב שטרן...

חיים אנצו סרני...

חיים בן אשר...

משה צמח...

איילה ארליך...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תמונות נוספות של 8291 - העליה הראשונה, די פענדליך!...

תיאור הסיפור:
איילה ארליך מספרת על 'חריש לילי' שהתבצע בליל שבת לאור הירח. היא וצמח ופריידין רתמו את הפרדות, העמיסו עליהם אוהל מחרשה מעץ, נסעו לשטח. האדמה היתה מלאה קוצים וקשה. מעולם לא השקו אותה. המחרשה רק גירדה אותה אבל היה זה מעשה של יצירת יש מאיין!! האם היה זה רגע חגיגי? בוודאי! האם הרמנו כוסית לכבודו? מי חשב על דבר כזה? העיקר היה - לעשות!
31 במרץ - מהמרכז החקלאי עונים במכתב מנומק היטב להנה"צ. במכתב מציינים שהמספרים שציינתם אינם נכונים ומדגישים את חשיבות הסיוע לחלוצים להתיישב, ודווקא בתור קבוצות ולא כבודדים.
02 במרץ - ההנה"צ כותבת למרכז החקלאי שהיא תדון שנית בעניין. בינתיים היא מקציבה להם ברחובות 52 דונם לסידור ה'מחנות'.
42 במרץ - בישיבת ההנהלה של פלוגת הדרום מציע בן אשר להתחיל בעליה על הקרקע. טייך, זסלבסקי, סרני ותרשיש - בעד. ספוזניק וריזברג מפקפקים. נבחרת ועדה לעליה על הקרקע.
ה'עליה הראשונה'
8291.3.52 בפורים, חודש לפני פסח מתבצעת ה'עליה הראשונה' על הקרקע.. כך טוען בלהט בן אשר בראיון ב- 0791.
בעיתון 'מבפנים' ב- 82.5.6 כתוב : שהחלה העליה על הקרקע של פלוגת הדרום יחד עם הנוער העובד (נען). שבוע לפני פסח העבירו לגבעה אהלים וצריף.
די פענדליך! הסיפור (מפי חיים בן אשר בראיון ב- 0791):
"..העמסנו קורות צריפים על העגלה, ואתה יודע מה זה, צריך להחזיק אותם כל הדרך. לפני זה אמרו לנו חברי קבוצת שילר: "לא ניתן לכם לעבור. דרך קבע לא ניתן לכם לעבור". אמרנו: "טוב, נלך דרך פרדס לוינסון". נסענו כמה פעמים. היו שני צריפים להעביר וכמה אהלים. עברנו דרך שטח לוינסון, אבל אחרי הפעם הראשונה, גם הוא לא נתן לנו לעבור. מה זה אומר? שנצטרך ללכת דרך זרנוגה, דרך כפר ערבי. בפעם השניה נסענו דרך זרנוגה. מה קורה? מגיעים לואדי עמוק ורחב וצריכים לעבור לצד השני. מפרקים את כל העגלה. מעבירים את העגלה ללא הקירות. מעבירים את הקירות ומעמיסים שוב על העגלה.
הדבר הראשון שעשינו, תקענו יתדות והקמנו 3 אהלים לבנים ואז יעקב שטרן אמר: "די פענדליך!" (הדגלונים). ובאמת שבאנו שוב מרחובות ראינו מרחוק את האהלים. ידענו: "זו כבר עובדה!" היו צריכים לשמור, כי בסביבה היו מחנות בדואים, אז שניים: אני ודוד הרשליקוביץ נשארנו לשמור על השטח, וכך התחילה ה.נקודה'.

האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.