הבו יד לעמל - סיפורו של שיר

תאריך: שנות ה- 04

מקור המידע: עמוס רודנר

חברים הקשורים ל - הבו יד לעמל - סיפורו של שיר:

עמוס רודנר...

יוסף אחאי...
גודל מלא...

תיאור הסיפור:

עמוס מספר על השיר:

את הבית הראשון של השיר  "הבו יד לעמל"  שרנו במסיבות  בית ספר לפני קום המדינה, כחלק מרפרטואר קבוע. כשניגנתי אותו בצבא. בערבי פלוגה, התברר לי שיודעים אותו רק בגבעת ברנר.

ניחשתי שאם  השיר, שיר-גבעת-ברנרי-פנימי ודאי חובר ע"י יוסף אחאי.

לקראת יובל גבעת ברנר ב 87', ערכתי לדפוס את החוברת "עגלה תוביל חציר". חוברת הזו שנקראה במקור: 
"81 תמונות לילדינו תרצ"ז" הודפסה בשחור לבן על סטנסיל וכללה ציורים של אריה חצור לחרוזים של יוסף אחאי. היא יועדה לצביעה עצמית של הילדים.

החוברת ששימשה לי מקור היתה זו שאריה חצור צבע, בצבעי מים, לילדיו. בחוברת המתפוררת שהיתה אצל אסתר חצור נקרעו ואבדו חלק מהטקסטים.

נסעתי לנצר, ליוסף אחאי, שבדיוק מלאו לו שמונים וישב על עגלת נכים, ובקשתי את החרוזים החסרים.

אחאי שלף פנקס קטן לבן בלי שורות וכתב לפי הציורים את החרוזים החסרים בכתב יד יפה ומנוקד של מי שהיה מורה בגימנסיה "תרבות" בליטא.

בהזדמנות זו שאלתי את יוסף אם הוא חיבר את השיר "הבו יד לעמל" והאם היו בתים נוספים לבית המושר. הוא מיד כתב על דף מפנקסו הקטן הלבן את הבית השני (הוא עצמו אולי שכח שהיו ארבעה בתים) וסיפר שכתב את השיר כש"רימון" הפכה ממבשלת ריבה מקומית, ליצרנית שימורי פירות וירקות לצבא הבריטי. הצורך להפנות עובדים מהחקלאות לתעשיה ("הן החורש אדמתו ועודר/ הוא גם יודע לכבוש ולשמר") התנגשה עם ביקוש נוסף לכח אדם - הגיוס לפלמ"ח ולצבא הבריטי.

אחאי סיפר בגאווה רבה שכתב את השיר נגד הגיוס לצבא הבריטי ללא אישור הקבוץ. הקיבוצים היו מחויבים, על פי החלטת התנועה באחוזים לפלמ"ח ולצבא והחליטו מי יצא לאן. בהקשר זה הזכיר את חיים בן אשר.

שאלתי את יפתח בן אשר מה הוא יודע על התנדבות אביו. יפתח סיפר שהיתה על כך אסיפת גינוי סוערת ושהיה לפחות חבר גבעת ברנר אחד, ששירת עם בן אשר בבריגדה היהודית בצבא הוד מלכותו,  ולא דיבר איתו עד השחרור.

האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.