המבצע נכשל, החילוץ הצליח! עוד סיפור ליום כיפור! 3

תאריך: 3791

מקור המידע: ידע אישי

חברים הקשורים ל - המבצע נכשל, החילוץ הצליח! עוד סיפור ליום כיפור! 3:

אליעזר זקס...

יובל אפרת...

אבנר שילוח...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תיאור הסיפור:
בתור לוחמים ותיקים נתבקשנו ל'הרגיע' את ה'צעירים' אבל לפחד לא היה פז"מ ברור, כולם שיקשקו מה'קצין הבכיר' למוד הקרבות ועד אחרון החיילים. השעה אחת אחר חצות כבר חלפה וליובל אין זכר, הקשר אליו שנעשה בלחישות לא הניב שום תגובה חדשה "אני בדרך, עוד מעט אצלכם". גם לסורים מסביב נגמרה הסבלנות ומדי פעם ירו לעברנו, קולות כלי רכב נשמעו מרחוק, גם הם כנראה חיכו ליובל. עוד 'הדלפה' מהקשר דיברה על כך שכנראה נצטרך להמתין עד אור הבוקר בגלל בעיות ניווט ונחיתה ב'רכס' שלנו. עבור חלק מה'טורקים' זה כבר היה האות להתחיל בהכנות ל'פריצה' שקטה, מישהו טען שבחוליות קטנות אולי נוכל להתגנב החוצה בשקט. כל 5 דקות הועברה ממופז פקודה להתכונן להגעת המסוק. גם הוא כנראה קיבל 'הדלפות'. לפתע נשמע יובל בקשר: "עוד 3 דקות אצלכם הכינו הנחתה נמוכה (הדלקת פנס מגובה מטר כלפי מטה) והפעילו עוד 2 דקות את ה'מירי" (מכשיר הביות). רחש גדול התגלגל באויר, כל העיניים הופנו למעלה, כל כוכב היה למסוק וכל צרצר להמיית הרוטור הגדול. גם קטני האמונה הרימו ראשם ואז או אז ממש מעלינו ראינו אותו. גוף שחור ענק באמצע השמיים. ה'יסעור' נעמד מעלינו בגובה רב ואז ביקש שנדליק את הפנס הקטן . גם הסורים היו באלם ולא ירו. הציפור הגדולה כמו כיבתה לפתע מנוע וצנחה אלינו-עלינו. האבק שאפף את הגבעה והרעש האימתני התפזרו רק אחרי שגילינו לדאבון הלב שיובל לא הצליח להתיישר לנחיתה. הוא חזר ונעלם בחשיכה והשקט המקפיא השתרר שוב. כמה דקות חלפו והוא יצר קשר ושוב אותו 'תרגיל', הפעם כבר הסורים למדו משהו וירו לעברו כמה צרורות. גם הפעם הנסיון כשל והחשש בלב (כמה דלק יש לו?) התגבר. ח מקיבוץ ג. לחש לי באוזן: ידעתי שאי אפשר לסמוך על מישהו מגבעת ברנר!" (המשך)
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.