מי רצח את אביגייל - הסיפור המלא 11 - וידוי המאהב, מפגשים רומנטיים

תאריך: 9591

מקור המידע: 'העולם הזה'

חברים הקשורים ל - מי רצח את אביגייל - הסיפור המלא 11 - וידוי המאהב, מפגשים רומנטיים:

אביגיל סלומון...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תיאור הסיפור:
הרגשתי כבר אז שאביגיל משתוקקת אלי, אבל לא ידעתי מה לעשות, מפני שהנסיון שלי היה מועט מאד. עד שנישאתי לרבקה כמעט לא הכרתי בחורות בכלל, ובטח שלא היו לי יחסים קרובים עם בחורה. אחרי זה, באחת השבתות, ביקרה אביגיל אצלנו בבית בצריפין. רבקה לא הרגישה טוב ושכבה במיטה. לאביגיל זאת היתה הזדמנות מצויינת להיות איתי ביחידות
אכלנו שנינו את ארוחת הצהרים במטבח, פתאם שאכלנו את העוף, אמרה לי אביגיל שבצלחת שלה היא מצאה את עצם המזל של התרנגולת. היא אמרה לי לבוא לשבת לצידה ולשבור יחד את העצם. היא הצליחה לשבור את העצם ואמרה לי שחשבה באותו רגע אם היא תשיג אותי אי פעם. היא ביקשה ממני לבוא אליהם לגבעת ברנר.
באתי לשם איך שיכולתי. ציון יצא לעבוד במאפיה בשש בבוקר. אביגיל היתה צריכה לעבוד בשש וחצי. מיד שנסגרה הדלת מצאתי את אביגיל בין הידיים שלי. נשקתי אותה. היא אמרה שהיא אוהבת אותי ורק אותי. לקחתי אותה למיטה שלה. המיטה עוד היתה חמה מהגוף שלה. כשקמנו ממנה היא היתה חמה פי שניים, מהחום שלי ושלה ביחד.
היינו נפגשים בתל אביב או בגבעת ברנר. כל הלילה היינו מחכים לחצי השעה של הבוקר. איך שציון היה יוצא היה הכל מתחיל מחדש. היא כישפה אותי עם הגוף שלה. זהו זה, אני חושב שאז הפכתי לעבד שלה. הייתי מוכן לעשות בשבילה הכל. ככה זה נמשך חודשים ארוכים. כל אותו זמן הייתי מבקר רק כאשר רבקה לא היתה בבית. הייתי משוכנע שאף אחד לא יודע על היחסים הקרובים שלנו.
באחת הפגישות, זה היה באוקטובר 8591, אמרה לי אביגיל, שאינה יכולה יותר לנסוע לתל אביב, מפני שאין לה יותר סיבות לספר לציון. היא גם אמרה שהיא חושבת שהוא חושד בה. בציון עצמו לא ראיתי שום סימן כאילו הוא יודע מה שמתרחש ביני לבין אשתו. החס שלו אלי היה כל הזמן שווה. אביגיל ביקשה שבמקום לנסוע לתל אביב אבקר לעיתים קרובות יותר בג"ב.
הייתי נוסע אליה בערבים, בערך כל שבועיים והיינו נפגשים בתוך המשק ליד אחד העצים ששימש לנו נקודת מפגש. כל המשק היה ישן רק אנחנו היינו יושבים שעות, משוחחים על אהבה ומתעלסים. היינו עושים הכל רק לא באים במגע מיני, לא היה לנו מקום בשביל זה. היינו קובעים בו במקום פגישה נוספת ונפרדים. אז התחלתי כבר גם לשקר לאשתי. הייתי מספר לה בכל פעם שהיתה לי פגישה עם אביגיל שאני צריך להשאר לעבודה דחופה במחנה עד שעה מאוחרת.  אביגיל היתה מספרת לציון שהיא נפגשת עם ידידים בתוך הקיבוץ. בכל אחת מהפגישות סיפרה לי אביגיל, כי ציון אינו מאמין לה שהיא אמנם מבקרת חברים בקיבוץ, הוא טען שהיא מסתירה ממנו משהו. המשך 21
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.