סניטריות

מקום: גבעת ברנר

מקור המידע: ידע אישי ו"ספקולציות"

חברים הקשורים ל - סניטריות:

יהודה אלטמן...

לני לוין...

שלמה ורטהיים...

שמשון בן אשר...

יוסף (פוטשקה) בן אברהם...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...
גודל מלא...

תיאור הסיפור:
הסניטריות
אחד הענפים החשובים ביותר בגבעה שהפך ל'מוסד' מיתולוגי, בעיקר בגלל האנשים שעבדו בו. בראשית ימי הקיבוץ ושנים רבות אחר כך, לא היו שירותים ומקלחות בבתי החברים, ומרבית הפעילות של 'חילוף החומרים' התבצעה בבתי שימוש ומקלחות שפוזרו ברחבי המשק. מאחר ולא היו 'מתנדבים' רבים לעבודה הלא כל כך "מוערכת" וכדי לתחזק את הענף החשוב הזה נקבעו 'תורנים' על בסיס שנתי, חודשי ושבועי. העובדים הקבועים בענף היו דמויות מפתח בנוף הגבעה, שבחרו את הענף הזה כמקצוע, מסיבות "אידיאולוגיות". ביניהם ניתן לזכור את פוטשקה ולני לוין שהתניידו באופניים ומריצה, ויהודה אלטמן ושלמה ורטהיים שזכו לכינוי "מקס ומוריץ", הרבה הודות ל'זוגיות' היפה שלהם ולטרקטור.
הפיזור של בתי השימוש והמקלחות, חלקם היו בקומפלקס אחד (ליד הדואר, טיינר, "השורות", שכונות החבורה, מליונרים, פיינשטיין) וחלקם היו רק בתי שימוש (מתחת למרפאה, בין בתי הסוכנות, טיינר שורה שנייה, שיכון ב') - חייב הפעלת תורנים, מטלה קשה שזכורה היטב לסדרני עבודה לדורותיהם.
עם התפתחות הקיבוץ נוסף לסניטריות תפקיד מרכזי בפתיחת סתימות בבתי החברים ובשירותים ציבוריים ולכן זכה הענף בטרקטור קטן.
קוריוז: מספר חברים שסיימו תפקידים "בכירים" במזכירות או מחוץ לקיבוץ "התנדבו לסניטריות" הן כדוגמא אישית והן כהתרסה לכל אלו שהלינו עליהם. ספקולציה: בין הזכורים לטוב, שמשון בן אשר שסיים את תפקיד מרכז המשק. כדי לזכות בתשומת לב (והערכה) נהג שמשון להשאיר את ה"סתימה הקבועה" מתחת לאסם ליום שישי, ואז שכל החברים יצאו עם הכביסה הנקייה, בדרכם ממחסן הבגדים אל עבר חופשת השבת המיוחלת, עברו כולם ליד שמשון שטרח (והריח) בפתיחת הסתימה העיקשת...
האתר מיועד להצגה ברזולוציה 006x008 פיקסלים ובלוח צבעים 23 סיביות.